מכתב הקורא

מדוע הדיפלומט הזה שונה מדיפלומטים אחרים?”
עמוק בפנים, כל דיפלומט ישראלי חושד שהתפקיד שלו שונה בדרך מהותית כלשהי מדיפלומט שמייצג את שבדיה או פורטוגל, למשל. אכן, הגנה על ישראל מפני ביקורת בינלאומית או התמודדות עם קמפיינים עוינים בארגונים בינלאומיים נראות לפעמים כמו אתגר ייחודי של ישראל. עם זאת, הדיפלומטיה הישראלית נבדלת בתחום נוסף – מערכת היחסים המיוחדת בין נציגי מדינת ישראל לבין הקהילות היהודיות בתפוצות.
יחסים אלה הם לרוב חמים וחזקים, אך הם גם יכולים להיות רגישים ומורכבים. הבדלי דעות לגבי מדיניות ישראלית ומקומה של ישראל בעולם היהודי הם רק שניים מקווי השבר הפוטנציאליים שלאורכם עשויים להתפתח ואף מתפתחים חיכוכים ומחלוקות.
אחת ממשימותיו של הדיפלומט הישראלי היא טיפוח והעמקת הדיאלוג עם הקהילה היהודית שבה הוא משרת. מעבר לתפקיד החשוב שממלאות קהילות יהודיות בחו”ל בהגנה וקידום של עמדות ישראל במדינתם, ישראל גם תמיד התייחסה לחיבור עם יהדות התפוצות ולאחריות כלפיה כאל חלק מהותי של זהותה הלאומית.
עם זאת, כל עוד חשוב להמשיך לנהל את הדיאלוג הזה, החוויות של ישראלים ושל יהודי התפוצות שונות מאוד. לכן, חשוב לאתר ולפתח את ההיבטים הדומים במורשת ובחוויה שלנו שיכולים לשמש כמכנה משותף.
מכנה משותף אחד הוא התנ”ך שנותר בלב הזהות הישראלית והיהודית ברחבי העולם. מחזור השנה היהודית מוגדר לפי התנ”ך. בכל שבוע, קהילות יהודיות בבתי כנסת ברחבי העולם קוראות קטע מאחד מחומשי התורה, כך שכל החומש נקרא במהלך השנה, והקריאה מתחילה מחדש בתחילת השנה. קטעי התורה או ה”פרשות” מכתיבות את הטון והקצב של השנה היהודית, ואכן, עד לאחרונה, במקום לציין תאריך על מכתביהם, מלומדים יהודים היו כוללים פסוק מפרשת השבוע שמציין את השבוע שבו נכתב המכתב.
כניסוי יוצא דופן בדיפלומטיה תנ”כית, “פרשה דיפלומטית” מבקשת להפיק תובנות מפרשת השבוע ולקשר אותן לסוגיה שמעסיקה את החברה הישראלית ואת הקהילה היהודית בתפוצות. בכל שבוע תוצג תובנה מהפרשה בליווי ציטוט מפי מנהיג או דיפלומט ישראלי ובדיחה או אנקדוטה בנושא לציון כוחו החמים של ההומור היהודי. הפרויקט נקרא “פרשה דיפלומטית”, מונח שבדר”כ מתייחס ל”תקרית דיפלומטית”, אך כאן הוא מציין נקודת מבט דיפלומטית על פרשת השבוע.
דניאל טאוב
הערה לגבי מחזור פרשת השבוע
חלוקת חמשת חומשי התורה ל-54 הוגדרה עוד בימי יהדות בבל העתיקה, והיא מספקת בסיס לקריאה השבועית בתורה של קהילות יהודיות ברחבי העולם. עם זאת, במקרים מסוימים ישנם הבדלים בין קריאת הפרשה בישראל לתפוצות: בתפוצות נוסף יום אחד לחגי סוכות, פסח ושבועות. כשהיום הנוסף חל בשבת, פרשת השבוע הרגילה נקראת בישראל בשבת זו, ואילו בתפוצות נקראת פרשת החג. לאחר מספר שבועות כאלה, ישראל והתפוצות “לא מסונכרנים”, אך לאחר מספר שבועות, קהילות מחוץ לישראל קוראות פרשה כפולה, ואילו בישראל נקראת פרשה אחת, וכך יהדות התפוצות סוגרת את הפער עם הפרשה שנקראת בישראל.

Back to Top